הזכות לפנסיה במדינת ישראל מעולם לא הוסדרה בחוק. במשך השנים נקבעה זכותם של העובדים לפנסיה בהסכמים והסדרים קיבוציים, צווי הרחבה והסכמים אישיים. 

כתוצאה, העדר חובת ביטוח פנסיוני למגזרים שלמים במשק הישראלי הפך לאורך השנים לאחת מן הבעיות החברתיות והכלכליות הקשות ביותר במדינה, וזאת עד לשנת 2008, בה יצא לפועל מהלך חשוב ביותר של תחילת טיפול בבעיה באמצעות הסדרת פנסיה חובה. 

בתאריך 19/07/2007 נערך ונחתם ההסכם הקיבוצי הכללי לביטוח פנסיוני מקיף במשק, ע"י לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים והסתדרות העובדים הכללית החדשה. ביום 1.1.2008 נכנס לתוקף צו ההרחבה, המכיל את ההסכם על כלל העובדים במשק. ההסכם כולל חובת ביטוח פנסיוני מקיף לכל עובד שאין לו "ביטוח פנסיוני מיטיב". האכיפה כוללת קנסות כבדים למי שמפר את ההסכם, כולל נקיטת צעדים משפטיים-פליליים. להלן עיקרי ההסכם: 

ההסכם חל על כל עובד מגיל 21 לגבר וגיל 20 לאישה ועד גיל הפרישה, וזאת לאחר ששה חודשי עבודה. עובד עם חסכון פנסיוני קיים שהחל עבודתו במקום חדש, יהיה זכאי להפקדות בתום 3 חודשי עבודה רטרואקטיבית מהיום הראשון לעבודתו.

הביטוח הפנסיוני נעשה באמצעות קרן פנסיה מקיפה, לרבות קופת גמל לקצבה, ובלבד שתכלול גם כיסויים למקרה מוות ונכות, באותה קופה או בקופה אחרת. ברירת המחדל במקרה שהעובד לא בחר (תוך 60 יום ממועד תחילת עבודתו) הינה קרן פנסיה מקיפה חדשה שתבחר על ידי המעסיק.

השכר המבוטח (ממנו נגזרות ההפרשות לפנסיה) הוא השכר הקובע לפיצויי פיטורין, לפי חוק פיצויי פיטורין, הכולל את שכר הבסיס וכל התוספות הקבועות שמהן נהנה העובד. (לדוגמא אם עובד מקבל תשלום בגין שעות נוספות חלק זה לא יוכר לפנסיה). ככל שהשכר הפנסיוני הוא בשיעור קטן יותר מתוך השכר הכולל, כך נפגעת הכנסתו של העובד עם פרישתו מעבודה. תחת חוק פנסיה חובה ישנה תקרה לשכר המבוטח, והיא גובה השכר הממוצע במשק, העומד כיום על סך 9,475 ₪.

שיעור ההפקדות שקבוע בהסכם עולה בהדרגה משנת 2008 ועד לשנת 2014 בשיעור של 2.5% בכל שנה. החל מיום 01.01.14 עומד שיעור ההפקדה על 6% מעביד ו-5.5% עובד. בנוסף, ההסכם מחייב את המעסיק להוסיף מיידית גם הפרשה לצורך פיצויי פיטורים, ממנה נהנה העובד גם אם יתפטר בעתיד וכל עוד העובד לא ימשוך את הכסף, אלא בהתקיים אירוע מזכה. החל מיום 01.01.14 עומד אחוז ההפרשה לפיצויי פיטורים על 6%. 

בין אם הביטוח הוא מכוח הסכם פנסיית חובה ובין אם הוא מכוח הסכם קיבוצי, צו הרחבה או הסכם אישי, המעביד חייב להעביר את ההפרשות הפנסיוניות לקרנות הפנסיה ולחברות הביטוח תוך 7 ימים ממועד תשלום המשכורת החודשית או 15 יום מתום החודש שבגינו שולמה המשכורת.          

עד לאחרונה, קרנות הפנסיה וחברות הביטוח לא דרשו ממעסיקים לעמוד במועדי ההפקדות ואף לדרוש מהם ריבית פיגורים במקרה בו אחרו במועד ההפקדה. אולם, בחודשים האחרונים אנו רואים שינוי מגמה, כאשר קרנות הפנסיה וחברות הביטוח החלו לדרוש מהמעסיקים לעמוד בהוראות החוק ולהעביר במועד את ההפרשות הפנסיוניות וריבית פיגורים במקרה של איחור. 

שינוי המגמה חל כתוצאה משינוי המדיניות של האגף לפיקוח על הביטוח במשרד האוצר וכן כתוצאה מפסקי דין של בתי הדין לעבודה אשר חייבו את קרנות הפנסיה וחברות הביטוח לממש את אחריותם כלפי המבוטח ולפעול מול המעסיקים. יצוין, כי ריבית הפיגורים יכולה להגיע לעיתים לסכומי כסף ניכרים, של עשרות אלפי שקלים, וכי העובד הוא שנהנה מפירותיה. 

בנוסף, על קרנות הפנסיה וחברות הביטוח לפעול כנגד המעביד במקרה בו הוא לא מעביר את ההפרשות כסדרן ואם לא ייעשו כן לא יהיו פטורים מאחריות כלפי העובד בעת קרות אירוע מזכה.

בפסק דין שניתן לאחרונה ע"י בית הדין הארצי לעבודה בעניין חבות קרן הפנסיה לשלם לעובד במקרה בו המעביד לא העביר את ההפרשות הפנסיוניות כמתחייב, אימץ בית הדין הארצי לעבודה את עמדת היועץ המשפטי לממשלה. בית הדין קבע כי בכל מקרה של הפסקת הפרשות מצד המעביד, קרן הפנסיה חייבת לוודא בפועל את קבלת ההפרשות החודשיות בגין העובדים ולפעול כנגד המעביד במקרה בו ההפרשות אינן עוברות כסדרן. במידה ולא תעשה כן לא תהיה פטורה מאחריות כלפי העובד בעת קרות אירוע מזכה, כאשר הקרן תהיה פטורה רק אם לא ידעה על אותו עובד ספציפי. 

בית הדין הארצי לעבודה הוסיף ודן בשאלת זהות הנתבע ובשאלת ההתיישנות. בשאלה של זהות הנתבע קבע בית הדין כי אין הוראת חוק אשר מונעת מהעובד מלתבוע בראש ובראשונה את המעביד ועל כן המעביד חב במקרה זה בתשלום הנזק. בשאלת ההתיישנות חזר בית הדין על ההלכה הפסוקה, בקובעו כי העילה בגין אי העברת הפרשות פנסיוניות חודשיות היא עילה שמתחדשת מידיי חודש בחודשו ומתיישנת 7 שנים לאחר המועד הרלבנטי האחרון.   

בית הדין הארצי לעבודה קבע לבסוף כי על המעביד לפצות את העובד ולשלם לו את הסכומים שהיה מקבל כתגמולים חודשיים מקרן הפנסיה בגין אי כושר עבודה, אילו ההפרשות היו מתבצעות כסדרן.

 

כתובת מייל office@ollaw.co.il כתובת אתר אינטרנט www.ollaw.co.il